זהו זה, זה רישמי!!!
הילד יודע לבעוט ולמסור גם ברגל שמאל.
שיהיה ברור, חודשים זה הרבה זמן וההתעקשות בסוף השתלמה.
אז איך באמת עושים את זה, קודם כל המון, אבל המון, סבלנות.
אני יודע זה קשה,
אני לא רושם את זה סתם,
תאמינו לאבא שהילד הגדול שלו פשוט לא מסוגל וגם לא ממש מוכן לשמוע את ההסברים שלי כיצד לבעוט או לקלוע לסל או לכדרר לא חשוב אם ברגל או ביד.
אז התבגרתי מאז וקיבלתי הזדמנות שנייה, כך שאם אתם לא רוצים "לבזבז" את ההזדמנות עם הילד הראשון, הטיפ שלי
תהיו סבלניים.
תבינו שאם לא היום אז מחר, הוא לא חייב לדעת לבעוט ברגל מלאה כבר באימון הראשון, אפילו לא באימון השלישי תאמינו לי זה לא יהיה מושלם, לאט, לאט, צריך כל פעם להעיר אבל באווירה טובה או בצורה עקיפה.
אני למשל שואל את הילד בכל פעם שהוא לא מצליח לבעוט או שהוא לא בועט נכון למה לדעתו זה לא הצליח.
הגעתי למצב שגם כשאני לפעמים מעגל פינות על בעיטה חצי מוצלחת הוא מייד קופץ : "לא, לא, לא בעטתי טוב".
היו גם המון נפילות , ועוד יהיו הרבה נפילות בהמשך. הילד רק מסיים עם שיפשוף אחד וכבר יש לו שיפשוף חדש.
נפילות, נפילות, לא סתם, בגיל הזה יש לילדים נטייה לעשות שני דברים.
הראשון, לסקל רגלים תוך כדי בעיטה או מסירה ואז הרגליים מסתבכות והם נופלים.
השני, הם נוטים לקפוץ תוך כדי בעיטה ואז בנחיתה הם מאבדים שיווי משקל ונופלים.
בהתחלה הוא בכה, חשוב לא להתרגש ולא להילחץ, תנשמו עמוק. תביעו סימפטיה ולאחר הרגעה, אבל רק לאחר הרגעה, תשאלו אותם למה זה קרה לדעתם, אם הם לא יודעים תסבירו להם מה לא היה נכון, אני תמיד מראה לילד כיצד הוא ניסה לבעוט או למסור ומה קרה לו בגלל זה, כולל הגזמות של נפילות מכוונות שלי. זה תמיד עוזר לשמר את האווירה הטובה.
טיפ אחרון להיום, אימון טוב צריך להיות אימון רציף של לא יותר מ-30 עד 35 דקות. במקרים קיצוניים תגלו שהילד כל כך נהנה שהוא בעצמו ירצה להמשיך. אני לפעמים עושה תרגיל , מכריז על סיום האימון בקול רם וממתין לתגובה של הילד, אם הוא רוצה עוד אז אני ממשיך לתרגיל נוסף, אם לא, הולכים.
טוב אולי עוד טיפ טיפה של טיפ נוסף, אם אתם רואים שהילד אוהב תרגיל מסויים אז לפני האימון הבא תשאלו את הילד אם הוא רוצה לכלול את התרגיל באימון הבא. אני אוהב לגוון ולחדש בכל אימון, אבל במידה רבה יותר אני רוצה שהילד יהנה באימון וירצה לחזור ליום הבא. לכן אני מתייעץ איתו האם הוא רוצה לחזור על תרגיל מסויים גם באימון הבא.
כאן המקום לגלות לכם, שהתמזל מזלי ואני יכול להרשות לעצמי ללוות את הילדים לבית הספר ולגן בבוקר.
כל עוד לא גשום אני מתעקש לקחת אותם ברגל, מתחילים עם הליכה לבית הספר של הילד הגדול - 10-15 דקות הליכה, קפיצות וריצה של הילדים בדרך לבית הספר ולאחר מכן, עוד 15 דקות הליכה לגן של הילד הקטן. שוב בעיקר ריצות וקפיצות, לפני יומיים גם התחלתי ללמד אותו שינוי כיוון תוך כדי ריצה. אני אספר בהרחבה בפעמים הבאות.
למה אני מספר את כל זה ?
גם כדי לשתף אתכם שהאימונים, מבחינתי לפחות, לא יכולים להסתכם רק שעה ביום או בשבוע.
וגם כדי לספר כי במסגרת זמן האימון או זמן האיכות הזה, אני שואל ומתייעץ עם הילד מה הוא אהב אתמול באימון ועל מה הוא היה רוצה לחזור.
לסיכום :
1. תקשיבו לילד.
2. סבלנות.
3. והנאה, הנאה והנאה (קודם כל לילד ואחר כך גם לכם).
תבלו,
עד כאן, מאבא של כשרון כדורגל בהתהוות.
ניסיון, ניסיון, ניסיון.
השבמחקלא מעט קוראים רצו להגיב אבל לא הצליחו, זה ניסיון שלי הכותב להעלות תגובה.