יומן מסע - דו"ח מספר 3
כל הסוף שבוע הוא המתין לאימון של היום, דיבר עליו בכל רגע שאל האם כבר יום ראשון, בבוקר הכריז כי מיד לאחר הגן הוא באימון.
מה מיוחד היום מכל יום אחר ?
היום האימון היה במשותף עם חבר שלו מהגן.
הם עונים לאותו השם כך שעברתי לקרוא להם בשמות המשפחה, חמודים הקטנים האלו.
החבר בועט חזק אבל עם השפיץ של הנעל. אז שלחתי את הילד שלי לבעוט לעבר לעבר הקיר ועברתי לשיעור פרטי של 5 דקות עם החבר.
כרגיל התחלתי עם כך שהוא נתמך בי עם היד ואני הובלתי לו את הרגל לעבר הכדור ולאחר מכן הרמתי אותו והראיתי לו כיצד אני בועט. כמו שכבר כתבתי בעבר , זה עובד, החבר, גם הוא בן 3.5 התחיל לבעוט ברגל מלאה.
במהלך האימון הגברתי את העניין ושניהם בעטו בשתי רגלים, האמת החבר הפתיע אותי לטובה.
זוכרים סבלנו והנאה, אז הם המציאו תרגיל חדש שלא תכננתי תוך כדי האימון. כמובן שזרמתי איתם, רק עם התרגיל הזה העברנו 7 דקות בלי לשים לב, הילדים נהנו. הצבתי שני צמדים של קונוסים במרחק של כחצי מטר ביניהם הם מסרו לי ביד את הכדור וקפצו מעל שני הצמדים של הקונוסים ואז בעטו בכדור לעבר קונוס חמישי במטרה להפיל אותו, פעם ברגל ימין ופעם ברגל שמאל.
בסוף האימון הם הודיעו שנהנו מכל דבר באימון חוץ ממשחקון מסירות ביד שהם שיחקו לקראת סוף האימון. סיכמנו בינינו שלהבא לא נשלב את המשחקון הזה.
אם עברה במוחכם מחשבה משוגעים איך יצאתם להתאמן במזג אוויר שכזה ? אז תתפלאו, יצאנו ללובי של הבניין שלנו, כן, כן, בלובי שהפך לחדר אימונים, משופר עם הקונוסים. כך שכל שנדרש הוא לרדת במעלית ולהתחיל את האימון.
אגב, הילד שלי איחר לאימון, הוא הגיע מדודה שלו, אבל לא קיבל עונש חינוכי, זה לא הגיל, הם צריכים להנות.
בסוף השבוע יצא לי לקרוא בעיתון את הפרקים הראשונים מהספר על כריסטיאנו רונלדו. הילד באמת גדל עם הכדור ברגל. מדהים!!!. אני עדיין בהתלבטות ביני לבין עצמי האם שעה ביום זה מספיק לילד שלי.
הוא רק בן 3.5 , אבל יש כל כך הרבה מה ללמוד והמון מה לתרגל כדי להיות מומחה.
כנראה שימים אולי שבועות וחודשים יעברו עד שאחליט מה וכיצד להגביר את פרק הזמן שהוא "מתחבר" אל הכדור.
אם משהו חושב שבגלל הגשמים לא היו אימונים בסופ"ש אז תחשבו שוב. אתמול היה אימון קואורדינציה של שעה ורבע של קפיצות מעל מטריות והמון ריצות ושינויי כיוון.
אתמול בערב רצנו לחפש בגדים ארוכים לילדים, אז נסענו לקניון שבעת הכוכבים, מקום מצוין לאימון שינוי כיוון. כן, כן, אני לא טעיתי, בקניון יש רצפים של לבנים שחורים ברוחב 40 ס"מ. ובאורכים משתנים של 3 - 6 מטר. אז התרגול היה לרוץ מצד לצד ובקצה כל צד לבצע שינוי כיוון מהיר ולרוץ לצד השני. הילד הקטן שלי עדיין לא שולט בנושא שינוי כיוון (התחיל לפני שבוע את האימונים בנושא, בדרך לגן - לפחות פעמים במהלך השבוע שעבר וגם השבוע בתכנון) אבל למרות שזו ההתחלה שלו הוא משתפר בצורה מצוינת, הוא עדיין עוצר בקצה הצד ולוקח לו זמן לחשוב כיצד לסדר את הגוף לשינוי הכיוון אבל הוא הרבה יותר מהיר מתחילת שבוע שעבר, אז הוא גם נפל והשתפשף ברגל.
כמובן שהבן הגדול בן ה-6.5 כבר שולט בפעולת שינוי הכיוון.
לסיכום,
1. חשובה החברה, לפחות אימון אחד עם חברים.
2. בכל מקום אפשר להתאמן.
3. להיות קשובים לילדים - שילוב תרגילים שהם מעלים באימון. (כמובן אם התרגיל איכותי ומסייע להתקדמות שלהם).
תבלו.
אבא של שחקן כדורגל לעתיד.
קישור לדו"ח מס 2
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה